במסגרת ההליך הפלילי ישנם שני סוגים של מעצרים אפשריים – הסוג הראשון הוא מעצר לצורכי חקירה (מעצר ימים), והסוג השני הוא מעצר עד תום ההליכים. 

מעצר ימים הוא מעצר לצורך ביצוע חקירה משטרתית – ימים, מעצר ראשוני ובסיסי כאשר יש צרכים חקירתיים הנמשכים מעל 24 שעות. במסגרת זו אדם מושם במעצר לתקופת ימים מוגבלת, והמשטרה מבקשת לשוב ולעצור אותו על מנת להשלים את החקירה.

מעצר ימים הוא כאמור מעצר המוגבל בזמן, ובית המשפט רשאי להאריך את מעצרו של אדם בפעימות קצרות, כאשר בית המשפט בוחן האם ישנו הכרח כי פעולות החקירה הנוספות יבוצעו כשהחשוד נתון במעצר, או שמא ניתן להמשיך את החקירה כשהחשוד משוחרר ממעצרו לחלופת המעצר.

במסגרת בקשתה למעצר ימים, על המשטרה להציג בפני בית המשפט את החשד הסביר לפיו החשוד ביצע את המיוחס לו, וכן לעמוד באחד מן תנאים הבאים:

• מקרים בהם שחרור החשוד ממעצר מקים סיכון לנפגע או לציבור בכלל
• קיים סיכון לשיבוש הליכי משפט או חקירה אם החשוד לא ישהה במעצר
• החקירה עצמה מצריכה את הישארות החשוד במעצר

הליך זה נועד לאפשר מיצוי חקירות משטרתיות וכן למנוע אפשרות של שיבוש הליכים מצד החשודים, ועל כן הוא מדובר בהליך קריטי מבחינתו של החשוד.

שלב מעצר הימים הוא שלב שבו חומר הראיות נמצא בידי המשטרה בלבד, ולא בידי עורך הדין המייצג.
ישנה חשיבות רבה לתפקידו של עורך הדין המייצג והוא לחקור באופן מקצועי את נציגי המשטרה בפני בית המשפט, לשאול את חוקר המשטרה את השאלות הנכונות כדי למצוא את הפרצה שיש בכוחה לשכנע את השופט כי הנתיב הראוי בנסיבות המקרה הוא להורות על שחרורו של החשוד ממעצר ולקדם פתרון של חלופת מעצר. משכך, החשיבות הרבה להתקשר עם עורך דין בעל ניסיון אשר ינהל את המערכה בצורה מקצועית, מוקפדת ויצירתית. 

שחרור ממעצר יכול להיות גם עם תנאים מגבילים כמו אי יצירת קשר עם גורמים המעורבים בתיק, הרחקה מהמתלונן/ת, ערבות צד ג’, הפקדה כספית ועוד. דיונים במסגרת מעצר ימים מתקיימים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ, וזאת ללא תלות בחומרת העבירה. 

לעומת זאת, מעצר עד תום ההליכים הוא הליך הנפתח כנגד נאשם לאחר הגשת כתב אישום כנגדו, ואם יורה בית המשפט על מעצרו, אזי הוא ייעצר עד תום משפטו, ולעיתים מדובר בחודשים רבים, ואף שנים במקרים חמורים.

המשמעות של מעצר עד תום ההליכים היא שהנאשם יוותר במעצר כל עוד מתנהל ההליך הפלילי נגדו. מצב זה מכונה בציבור – “העמדה לדין”. ניתן להחזיק נאשם עצור עד תום ההליכים למשך 9 חודשים במצטבר ממועד הגשת כתב האישום. נאשם העצור 9 חודשים, ומשפטו ממשיך להתנהל, הארכת מעצרו תוכל להתבצע רק בבית המשפט העליון וזאת למשך 90 ימים נוספים, או במקרים חריגים ב-150 ימים נוספים. בית המשפט העליון יכול לשוב ולצוות על מעצרו של נאשם מעת לעת, או לחילופין להורות על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר. 

על מנת שבית המשפט יעצור נאשם עד תום ההליכים, חייבים להתקיים שלושה תנאים: הראשון הוא קיום ראיות לכאורה לביצוע העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום (ראיה לכאורה היא ראיה גולמית והיא טרם נבדקה על ידי בית המשפט המנהל את התיק). השני, קיומה של עילת מעצר (שיבוש הליכי משפט, חשש להתחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי עונש מאסר, העלמת רכוש, מסוכנות לביטחונו של אדם או לביטחון המדינה). 

התנאי השלישי – במסגרת החלטתו האם לעצור נאשם עד תום ההליכים, בית המשפט אמור לבחון האם קיימת בנמצא חלופת מעצר שתגשים את מטרות המעצר מאחורי סוג ובריח, לדוגמה מעצר בית חלקי או מלא, עם או בלי פיקוח (איזוק) אלקטורני, עם או בלי מפקחים אנושיים וכו’. ישנם מקרים בהם יופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, מאת עובד סוציאלי האמון בתחום, בחינת והמשפט צריך להיות – לעניין חלופת המעצר.

עורך דין מנוסה, כדוגמת עו”ד אלון טנקג’י יפעל במקצועיות ובאסטרטגיה נכונה על מנת להציג חלופת מעצר ראויה שתניח את דעתו של בית המשפט, ותאפשר שחרורו של הנאשם/חשוד ממעצר מאחורי סורג ובריח. 

במקרים בהם בוחר בית המשפט השלום להורות על הארכת המעצר, ישנה אפשרות להגשת ערר על הארכת המעצר לבית המשפט המחוזי, וככל שבית המשפט המחוזי ידחה את הערר, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון. על עורך הדין לשקול בשלב זה, בטרם הגשת הערר, שיקולים שונים וחשובים, וביניהם הערכת סיכויי הערר, המתבססת על החלטות המעצר הקודמות של בית המשפט, עברו של החשוד, עוצמת הראיות המגבשות את העבירות המיוחסות לו, התנהלות החשוד בחקירות, חומרת העבירות המיוחסות לו ועוד.